תקופת הילדות בארצות הברית וישראל

אלכס נולד בוייט פליינס, ניו יורק ב-15 בספטמבר, 1962. שלושה חודשים לאחר שנולד עברנו לקרוטון-און האדסון, שנמצאת במחוז ווסטצ'סטר, הצפוני יותר. בקרוטון, גרנו ברחוב שקט, ובמעלה הגבעה היה אגם שאפשר לשחות בו, ודונמים של יער ונחל שזרם מאחורי ביתנו. אלכס היה בננו השני. אחיו, שאול, היה גדול ממנו בשלושה עשר חודשים. דניאל נולד שלוש שנים אחרי אלכס ובנג'י, האח הצעיר ביותר, שמונה עשרה חודשים אחר כך.

הבנים גדלו בחוץ. הם שחו באגם, והכינו יציקות גבס של כפות הרגליים שלהם כפי שנטבעו בחול של חוף האגם. הם חקרו את השתנות היער עם התחלפות העונות, גידלו צבי בר וצפו בהם ישנים את שנת החורף שלהם, טיפלו בארנבים ובגרבילים, היכו על עץ המייפל, והרתיחו את הנוזל שיצא כדי להכין כמויות קטנטנות של סירופ.

עוד כילד קטן, אהב אלכס לתקן, לבנות ולגלות איך דברים עובדים. הייתה לו אנרגיה ענקית ומזג טוב, מדבק בשמחתו; כשהיה לו רעיון, הוא מיד ניסה לבצע אותו. הוא החל לצייר כשהיה בערך בן ארבע או חמש.

לא השתייכנו לבית כנסת ואף לא היה לנו כל קשר לקהילה היהודית הקטנה. הילדים לא התחנכו בשום מסגרת של לימודי יהדות ועל כן אפשר להגיד שגדלו בבית אמריקני-יהודי-מתבולל טיפוסי. למרות שחגגנו את החגים "החשובים" כמו חנוכה ופסח , נהגנו גם לחגוג בביתנו את חג המולד עם עץ אשוח . כששאול ואלכס התקרבו לגיל מצווה, מקס ואני הבנו שאנחנו רוצים שבנינו ידעו יותר על יהדות וידעו לחשוב על עצמם כעל יהודים. החלטנו ששנת שבתון בישראל תהווה חוויה יהודית משמעותית עבור הבנים, ובקיץ 1973, עזבנו את קרוטון-און-האדסון ונסענו לשנה לישראל.

מקס, אני וארבעת הבנים הגענו לירושלים ב-22 באוגוסט, 1973, כשבועיים לפני תחילת הלימודים, זמן קצר לפני יום הולדתו האחת עשרה של אלכס ורק כשישה שבועות לפני התקפת הפתע של מצרים שעימה החלה מלחמת יום כיפור.

ככל ששנתנו בירושלים התקרבה לסופה, חשנו שאנחנו לא רוצים לעזוב עדיין. חשבנו שעוד שנה תאפשר לבנים להעמיק את לימודי העברית שלהם, ולנו להמשיך בטיולים הנפלאים שערכנו באתרים הארכיאולוגיים בישראל ותאפשר לנו להעמיק את החברויות החדשות שיצרנו. וכך כאשר התבקש מקס להישאר בארץ כמנהל מכון תבל, החלטנו להישאר לשנה נוספת.

מאחר וההחלטה דומה התקבלה פעמיים נוספות, השהייה שלנו בישראל התארכה לארבע שנים מלאות. במשך שלוש השנים הראשונות, הלך אלכס לבתי ספר ממלכתיים בירושלים. בין 1976-1977, הוא ושאול הלכו לגור ולעבוד בקיבוץ כיסופים. הם למדו בתיכון הקיבוצי האזורי. בסוף שנת הלימודים ביולי 1977, ארזנו את ארבעת שנותינו בירושלים וחזרנו לארה"ב, לוושינגטון די.סי. 


אלכס החל את כיתה י' בתיכון בתדזדה-צ'בי צ'ייס. בכיתה יא' החל אלכס ללמוד התעמלות. מתוך הרגשה שיכול לצאת ממנו מתעמל טוב, אלכס הגיש את מועמדותו לאוניברסיטאות שהיו להם תוכניות לימוד בהתעמלות, אבל כשהוא הגיע לאוניברסיטת קורנל [אחד מקבוצת אוניברסיטאות יוקרתיות במזרח ארה"ב] בספטמבר, 1980, שאיפותיו להתעמל נעלמו.

סיפורו של אלכס

יהדות, החיים מעבר לים ו״מכתבים מהתפוצות״

אלכס שהה שלוש שנים מתוך ארבע השנים לתואר ראשון בקורנל. הוא התקבל לתוכנית למצטיינים שאיפשרה לו שלא לבחור חוג ראשי. הוא יכול היה לבנות את תוכנית הלימודים שלו סביב נושאים שעניינו אותו, כולל לימודים רוסיים, לימודי יהדות, וכלכלה. הוא התבקש לכתוב תזה בשנתו האחרונה ללימודים.

בתקופות הקיץ בסוף שנה א' ובסוף שנה ב' בקורנל, השתתף אלכס ב-Brandeis Camp Institute (BCI) בקליפורניה. BCI היווה ומהווה עד היום חוויה יהודית של למידה וחיים לצעירים. הזמן שבילה אלכס ב-BCI, שכנע אותו כי אחת המטרות העיקריות של היהדות הוא "תיקון עולם". הגילוי הזה התאים מאוד להחלטתו הנחושה להשתמש בחייו כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר. ב-BCI הוא גם החל ללמוד כיצד המסורת היהודית והחיים לפי מצוות היהדות יכולים להעשיר את החיים המודרנים. אלכס לא "חזר בתשובה" כתוצאה משהותו ב-BCI אך שם החל מסלול הלמידה של על היהדות ועל שילובה בחייו.

את שנת לימודיו השלישית למד אלכס באנגליה בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE). באותה שנה הוא גם נסע לרוסיה, איטליה, ספרד ויוון וניסה ללמוד על אורח החיים של היהודים כיום בכל אחד מהמקומות הללו ועל אורח חיים במאות שעברו. בכל מקום שבו ביקר, הוא צייר את שראה וכתב את מחשבותיו בזרם בלתי פוסק של מכתבים למשפחתו ולחבריו.

כאשר חזר לשנתו האחרונה בקורנל, החוויות שעבר בשנה שקדמה לה, הפכו לנושא התזה שלו שלה קרא "מכתבים מהתפוצות". בזמן כתיבת התזה, אלכס שאל את עצמו מה יעשה בחייו. היכן הוא רוצה לחיות כיהודי? מה הוא יכול לעשות שיהיה בעל ערך? הוא החליט לעלות לישראל ולהתחיל מייד בשירות צבאי.

השירות בצה״ל ופטירתו של אלכס


לאחר שלמד ערבית ואז נסע לבדו לירדן במהלך הקיץ לאחר סיום לימודיו בקורנל, עשה אלכס "עלייה" ביום האחרון של שנת 1984. הוא גויס לצה"ל שישה שבועות אחר כך. הוא התנדב לצנחנים, עבר את גיבוש המיון הקשה והחל את שמונה עשר חודשי שירותו הצבאי (המקוצרם מפאת גילו המבוגר יחסית בעת גיוסו] בפברואר 1985.

כמה חודשים לאחר שהסתיימו הטירונות וקורס צניחה, היחידה של אלכס הצטרפה לתורנויות שמירה בגבול הלבנוני. לאחר שלושה חודשים על הקו, נשלח אלכס לקורס סמלים, ומיד אחר כך הוצע לו ללכת לקורס קצינים. הוא הסכים. הסכמה זו האריכה את השירות שלו בשנה. לאחר שסיים קורס קצינים באוקטובר 1986, קיבל אלכס תפקיד כמדריך חי"ר בחיל האוויר. משום שחש שאין הוא עושה מספיק בחיל האוויר, התחיל אלכס לחפש הזדמנות להיות מפקד מחלקה בחי"ר. ההזדמנות נמצאה בחטיבת גבעתי במאי 1987.

באוגוסט 1987, הגיע אלכס עם המחלקה החדשה שלו לגבול הלבנוני, על יד איזור הביטחון בדרום לבנון. ב-15 בספטמבר, ביום הולדות ה-25 של אלכס, הוא ועוד 11 חיילים הורדו על ידי מסוק על רכס מסולע ומחורץ למרגלות הר החרמון, כקילומטר וחצי לעומק השטח הלבנוני. מטרתם הייתה להקים מארב כדי לעצור מחבלים בדרכם לישראל. באופן בלתי צפוי, הם הונחתו אל תוך קבוצה של 30 מחבלים שהסתתרו בין הסלעים. מפקדו של אלכס, סרן רונן וייסמן ז"ל, היה הראשון שנפגע מן האש. כשאלכס, הקצין השני במשימה, נחת נאמר לו שרונן לא עונה בקשר. אלכס לקח חובש והלך לעזור לרונן. כשאלכס הגיע לרונן גם הוא נורה ונהרג באותה נקודה עצמה. זמן קצר אחר כך, חייל נוסף מהמחלקה, המא"גיסט טוראי אורן כמיל ז"ל, שלא ידע מה קרה לשני המפקדים, יצא לעזרתם. גם הוא נורה ונהרג באותה נקודה. חיילי הכוח הקטן שנותר, ללא מפקדיו, המשיכו להשיב אש עד שהגיעה תגבורת וחוליית המחבלים נסוגה מבלי שהצליחה להשלים את משימתם – התקפת ישובים בישראל.

אלכס נקבר ב-18 בספטמבר, 1987, בחלקה הצבאית בהר הרצל בירושלים.

שלושים יום אחר כך נערך טקס זיכרון לאלכס בשגרירות ישראל בוושינגטון. בני משפחה וחברים הקריאו מתוך מכתביו של אלכס ומתוך יומניו ואחרים סיפרו על זיכרונותיהם ממנו. שאול קרא מכתב שכתב לאחיו המת שבו הביע את אחד המסרים החשובים של אלכס עבור כולנו. במכתב אמר שאול: "המסר שלך עבורי הוא בן מילה אחת. 'עשה'. עשה מה שאתה מאמין בו ואנשים יבואו אחריך. אל לך רק לדעת מה נכון, עשה את הדבר הנכון. רק כך יבואו אחריך. רק כך יהיה לך הכוח להשפיע על העולם.

לאחר מותו של אלכס, אספנו את כתביו – שלושת היומנים שכתב בצבא, מאות המכתבים שאלכס כתב לנו ולחברים ואת תזת הגמר שלו מקורנל "מכתבים מן התפוצות". אנו מקווים שמילותיו של אלכס כמו גם אמנותו, יתנו השראה לצעירים בהתמודדות שלהם עם אותן שאלות ששאל אלכס את עצמו תוך שהוא מנסה להפוך אידיאליזם לפעולה.

tHE ALEX SINGER PROJECT
  • Facebook Social Icon

Address:

Barak 1

Jerusalem, Israel 93502

Email:

alexsingerproject87@gmail.com 

Phone:

Cell: +972 (0)50-303-4704

Telephone: +972 (0)2-672-3391

Fax: 1532-6723391