ספרו של אלכס עורר בי את ההבנה שחיינו יכולים להתמלא במשמעות אם נחליט לרדוף אחר משמעות. ושאם נעשה זאת, תחושת הבדידות שלנו נעלמת... תחושת המשפחה, ישראל, הקהילה, הטבע והבדידות שלו מרתקות ויפות. כתיבתו ניחמה אותי ובו בזמן עוררה בי את כל הכמיהה הזו למצוא דרך לפעול, ולפעול כעצמי. זה לא פשוט.

– שרה ברדין

​

​

לספרו של אלכס יש פוטנציאל לשנות חיים. כתביו מעבירים, בעוצמה ובאופן משכנע, גישה וטון דיבור שנשמעים פחות ופחות. זהו קול שאומר שהחיים הם מתנה שיש לחיות במלואה, בשמחה, בספונטניות; שליהדות יש הכוח והעומק לאתגר ולהעשיר כל יהודי, ודרכם לשפר את העולם; שעשייה למען אחרים היא הדרך היעילה ביותר – היחידה – להגשים את עצמך; ושישראל היא הבית היהודי, ובמקום לדחות אותה בגלל פגמיה עלינו לפעול לתיקונם. אלכס כותב ביופי ובכנות. ציוריו חיים ואישיים.

– דניאל טאוב

​

​

הלוואי שיכולתי לספר לאלכס עד כמה הוא הצליח להנחות אותי דרך מכתביו. אלכס מילא עבורי את תפקידו של חבר שהייתי זקוק לו כבר זמן רב. יש מעט מאוד אנשים שאפשר לדון איתם בפתיחות ובכנות בשאלות שמאחורי העלייה.

– ג'ייסון גרין

​

​

אני לומדת באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, וכעת אני מבלה את שנת הלימודים השלישית שלי בישראל, באוניברסיטה העברית... מרגע שהתחלתי לקרוא את 'אלכס: בונים חיים', לא יכולתי להניח את הספר... קריאת מחשבותיו של אלכס בזמן שהתלבט לגבי עלייה עזרה לי מאוד. היו כל כך הרבה רגעים במהלך הקריאה שבהם פשוט הייתי חייבת לעצור, כי הוא ביטא בדיוק את מה שאני מרגישה עכשיו. אני לא חושבת שאי פעם ספר השפיע עליי כל כך עמוקות כמו אלכס. אני מפיצה את הבשורה וכל חבריי עומדים לקרוא את הספר גם הם.

– סופי ויינטראוב

​

​

אני בוגרת בית הספר היהודי צ'רלס א. סמית' ברוקוויל, מרילנד, שם קראתי לראשונה את ספרו של אלכס. לקחתי את הספר איתי לטיול הסיום של הכיתה בישראל, וקראתי אותו שוב תוך כדי מסע ברחבי הארץ. קניתי עותקים לחברים שלי שעלו לישראל ומשרתים בצבא.

כיום אני עובדת ב-PANIM – המכון למנהיגות ולערכים יהודיים ברוקוויל. אנחנו מפתחים סמינר חינוך והסברה על ישראל לתלמידי תיכון, ואני בתהליך של שילוב חייו של אלכס והסרטון עליו בסמינר.

אלכס נתן לי השראה כתלמידת תיכון ללכת אחרי החלומות שלי ולפעול לפי אמונתי. אלכס נשאר איתי לאורך כל השנים הללו. בכוונתי לעלות לישראל בשנים הקרובות, ואני יודעת שהספר ילווה אותי בתהליך הזה.

– ג'ורדנה לוקס

​

אני תלמידה בתיכון אלכסנדר מוס בישראל (AMHSI בהוד השרון). הרגשתי שעליי לכתוב לך ולמשפחתך כדי להודות לכם על שהוצאתם לאור את סיפורו המדהים של אלכס. לאחר ששמעתי לאחרונה סיפורים מהמורים שלנו, יוסי כץ וטוביה בוק, וראיתי את התצוגה של מכתביו וציוריו של אלכס שניצבת כעת בגאווה על קיר בית ספרנו, החלטתי לקרוא את הספר וכמעט לא הנחתי אותו עד שקראתי את מכתבך מכל הלב בסופו. במיוחד כשהקבוצה שלי כאן עומדת לצאת לגדנ"ע (קורס טירונות בן ארבעה ימים), כשבני משפחתי נלחמו למען ישראל והגנו עליה, ועם האהבה הגדולה שלנו לארץ, סיפורו של אלכס נגע בי באמת, וגם ברבים אחרים מאיתנו כאן.

זכרו, יהי ברוך, ימשיך לחיות דרך כל אחד ואחת מאיתנו.

– לורן קרל